מדענים גילו שהמוח האנושי מסוגל "לחשוב" מנגינה ולתפוס אותה שלמה אם היא מסתיימת בצורה מסוימת. כך המוח שלנו מנסה "לחזות את העתיד". אותה תופעה, לדברי החוקרים, נוגעת לחשיבה מתוך הדיבור ותופעות אחרות המתרחשות בזמן.
על ידי בחינת האופן שבו המוח האנושי מעבד את הלחן שאתה שומע, הצליחו מדענים מאוניברסיטאות ארהוס (דנמרק), לונדון (בריטניה) ומקמסטר (קנדה) להראות שכאשר יצירת מוזיקה אינה שלמה או בלתי מוגבלת, המוח האנושי באופן אוטומטי מנבא את סיום הניגון.
כלומר, למעשה, מומחים גילו כי המוח מסוגל לספק ראיית ראייה לעתיד. לפני כן, האמינו כי המוח שלנו מעריך מנגינות מוזיקליות רק לאחר מעשה, אך אינו מסוגל "לחזות" כיצד הן יסתיימו. המחקר מתפרסם בכתב העת Psychological Science.
הוא כלל שני ניסויים בהשתתפות 38 ו -31 אנשים בהתאמה. בראשון האזינו למנגינות המקהלה של באך. במקביל, המשתתפים יכולים להשהות או להפעיל מחדש מוזיקה על ידי לחיצה על מקש הרווח במקלדת. לאחר מכן נבדקו המתנדבים עד כמה הם זוכרים מנגינות. כתוצאה מכך, המשתתפים הקשיבו מקרוב יותר לצלילים.
בניסוי השני, הנבדקים הקשיבו לאותם קטעי מוסיקה ולאחר מכן דירגו עד כמה הם נשמעים שלמים. התברר שאנשים ראו במנגינות שמסתיימות בטונים של אנטרופיה גבוהה כמלאות יותר והחזיקו את תשומת ליבם זמן רב יותר. על סמך זה, המדענים הגיעו למסקנה שהמוח האנושי מעריך את השלמות בערך באותו אופן בכל הנוגע לשפה, לתנועות או לתהליכים אחרים: הוא חושב באופן אוטומטי את סופה של "עלילה" כזו או אחרת בחיינו.