ספינת העץ, הוותיקה ביותר שנמצאה עד היום, יצאה ממוזיאון סירות השמש בגיזה, שם נמצאת מאז 1971.
נמל הבית החדש של הכלי באורך 42 מטרים הוא המוזיאון המצרי הגדול, שאמור להיפתח בסוף השנה.
סירת השמש של צ'אופס (המכונה ח'פו) נמצאה על ידי הארכיאולוג המצרי כמאל אל-מאלח עוד בשנת 1954. הספינה הייתה בחדר תת קרקעי אטום למרגלות פירמידת צ'ופס, המבנה הגבוה ביותר בעולם העתיק. עד שאל-מלח גילה את הספינה, היא כבר התפרקה ליותר מאלף חלקים, אך העץ (ארז לבנוני) נשמר בצורה מושלמת במיקרו אקלים המטמון.
הארכיאולוג עבד על חפירת הסירה במשך כ -20 חודשים, אך לראשונה היא הוצגה לציבור רק בשנת 1971, במוזיאון הסירה הסולארית שנבנתה במיוחד, לא רחוק מהפירמידה הגדולה.
מדענים עדיין לא הגיעו למסקנה חד משמעית למה נועדה הספינה הזו. ההנחה היא שהוא יכול להיות חלק מצי הצי של פרעה במהלך חייו, או שגופתו של צ'ופס הועברה עליו לפני הקבורה, או שהוטל עליו תפקיד של הובלה מיוחדת להובלת השליט שקם לתחייה על פני השמים. אבל הם קברו את הסירה עם כל החפירות - בפרט עם מאות מטרים של כבלי קנים שהחזיקו יחד את פרטי הספינה. אורכו יותר מ -42 מטרים, רוחבו פחות משישה. טיוטת הספינה אפשרה לו, בתיאוריה, ללכת לאורך הנהר.
מדוע היה צריך להסיר ממצא כה עתיק ויקר ערך מהמקום ולסכן אותו במהלך ההובלה? ההערה הרשמית של משרד התיירות והעתיקות המצרי היא: "מטרת פרויקט התחבורה היא להגן ולשמר את חפץ העץ האורגני הגדול והוותיק ביותר בהיסטוריה לדורות הבאים …"
להובלת הסירה, נעשה שימוש במיכל מיוחד בולם זעזועים, שהוצמד לרכב שנשלט מבלגיה מרחוק. נטען כי הרכב מצויד באמצעים טכניים הסופגים רעידות ומתאימים לשינויים בשטח. נסיעת הסירה היא אמנם כשמונה קילומטרים, אך היא נסעה לאורכה כעשר שעות. עם הגעתם, הארכאולוגים והמהנדסים שעבדו על הפרויקט הבטיחו כי הטיול לא יפגע באונייה.
עם זאת, כף הרגל של הפירמידה הגדולה לא תישאר ללא תערוכת עץ. עוד בשנות החמישים, התברר שיש צריח שני. ואז הוחלט לא לפתוח את המטמון השני. בשנות ה -80 נערכו מספר מחקרים, שהראו כי הצריח השני קטן מהראשון ומצבו גרוע בהרבה. ורק בשנת 2006, במסגרת פרויקט המוזיאון המצרי הגדול, החלו החפירות.
את העבודה הוביל סאקוג'י יושימורה, נשיא האוניברסיטה הבינלאומית היגאשי ניפון ופרופסור אמריטוס מאוניברסיטת ווסדה. נמצאו כמעט 1,700 חלקי עץ. כעת מתבצעות עבודות שיקום, ולאחר מכן תתפוס סירת השמש את מקומה בפירמידת צ'ופס, במוזיאון חדש שנבנה במיוחד עבורה.
סירת השמש בת 4, 600 שנה של פרעה המצרי מועברת למוזיאון הגדול
הבעלים של ספינות יוצאות דופן בעצמו - פרעה צ'ופס - הוא אדם מסתורי ובלתי מובן. הוא שלט במצרים במהלך השושלת הרביעית (בערך 2613 עד 2494 לפני הספירה). מדענים יודעים עליו כל כך מעט שהם בדרך כלל מדווחים על שתי עובדות: הוא עלה על כס המלוכה בגיל 20 והחל לעבוד על הפירמידה הגדולה זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון. במקביל, ההיסטוריון היווני הרודוטוס, 2000 שנה לאחר שלטונו של צ'ופס, תיאר אותו כמנהיג אכזרי ומרושע שהשתמש בעבודות עבדים כדי לבנות את הפירמידה שלו אך ורק מתוך הבל.
סיפורים אחרים מתארים את הפרעה כמלך מסורתי טוב לב, שפירמידתו עמלה רק על ידי שכירי חרב.חפירות ארכיאולוגיות של מחנות בנייה ליד מבנים מצריים עתיקים מאשרות דווקא את נכונות נקודת המבט הזו. למשל, לא מעט עובדים חיו שם, ואלמנטים של תרבות חומרית מעידים על שגשוגם היחסי.
אך לא משנה איזו גרסה הוגנת, אי אפשר שלא לומר את הדברים הבאים: שלטון צ'ופס הוא לא רק הקמת הפירמידה הגדולה בעולם, אלא גם שיא הממלכה העתיקה באופן עקרוני.
אחריו, מצרים החלה לאבד בהדרגה את השפעתה בעולם העתיק, לסבול תבוסה במלחמות, והיקף בניית המונומנטים האדריכליים צומצם ברצינות.