כאשר מבשלים על אש פתוחה, משתחררים רעלים מזיקים רבים. בשנת 2016, מדענים מהמכון הלאומי לבריאות באוניברסיטת פנסילבניה (ארה"ב) ערכו מחקר והעלו השערה בלתי צפויה, לפיה הניאנדרטלים עלולים להיעלם, בין היתר מכיוון שלא הייתה להם עמידות גנטית לחומרים כאלה. עבודות חדשות של מדענים מהולנד מפריכות השקפה זו.
המחקר מתפרסם בכתב העת Molecular Biology and Evolution. בישול עם עץ ופחם מלווה בשחרור חומרים מזיקים לגוף, אשר בריכוזים גבוהים גורמים למוות תאים, לירידה בתפקוד הרבייה אצל נשים, להגברת הרגישות של מתבגרים למחלות נשימה ולסיכון לתמותת ילדים.
הניתוח שלמעלה על ידי מדענים אמריקאים, שנערך בשנת 2016, התבסס על תאי חולדה, שהראו כי הניאנדרטלים היו רגישים יותר מאלף לסוגים של רעלים מאשר ספיינים. בהקשר זה, מומחים הציעו שבני האדם המודרניים פשוט "רסקו" את הניאנדרטלים במספרים, בעודם מתים לאט לאט.
זה כנראה היה המקרה, אך הסיבות לאוכלוסיית הספיינים הגדולה יותר יכולות להיות שונות, שאינן קשורות לתגובה לרעלים. על כך מעיד מחקר חדש של מדענים מאוניברסיטת ליידן (הולנד), שחזרו על הניסוי של עמיתיהם האמריקאים, אך במקום תאי חולדה, הם לקחו דגימות אנושיות ובחנו גרסאות שונות של גנים.
כתוצאה מכך, הם הגיעו למסקנות הפוכות לחלוטין: התברר שלניאנדרטלים היו לא פחות, אלא יותר גרסאות של גנים המנטרלים את ההשפעות המזיקות של רעלים על הגוף מאשר לרוב הומו סאפיינס המודרני. מדענים משערים כי הגנים המגינים על הניאנדרטלים הם כנראה הסתגלות מוקדמת יותר מזו של הספיינס החי. ואת זה אפשר להסביר בנוכחות גנים כאלה באבות קדומים יותר.