בניגוד להשערה שנקבעה, התפרצות הר הגעש -טובא לפני כ -74 אלף שנה לא הייתה כמעט אסון עבור האנושות הצעירה.
מכל האסונות הגעשיים בהם נתקל המינים שלנו אי פעם, הגרוע ביותר היה התפרצות הר הגעש העל טובא. לפני כ -74 אלף שנה, הוא פוצץ את אחד האיים של אינדונזיה המודרנית ומילא את האוויר בכל כך הרבה אפר, עשן ואבק, כי על פי כמה הנחות, הוא הוביל ל"חורף וולקני "זמני. הוא אפילו סבור שמספר האנושות ירד אז בסדר גודל, ולא נותרו עוד כמה אלפים אחדים.
בתקופה זו הנתונים הגנטיים מצביעים על פיהם, בתקופה ההיא, אוכלוסיות בני אדם עברו את "צוואר הבקבוק" של ירידה חדה. עם זאת, רעיונות אלה יכולים להיות מוגזמים מאוד. מחקרים בשנים האחרונות מראים כי למרות ההתפרצות הקטסטרופלית של טובא, ברחבי העולם, אוכלוסיות האדם לא נפגעו קשות. עדויות חדשות לדעות כאלה מוצגות במאמר שפורסם בכתב העת Nature.
פרופסור כריס קלארקסון מאוניברסיטת קווינסלנד, יחד עם עמיתים מאוסטרליה, הודו, אירופה וארצות הברית, חקר את שרידי הציביליזציות העתיקות בחלק הצפוני-מרכזי של הודו. כאן, בעמק הבן התיכון, אנשים חיו לפני לפחות 80 אלף שנה - ולפני התפרצות טובא, ואחריה. עדיין לא נמצאו שרידי אדם באזור זה, אך כלי אבן שרדו, קרוב לאלה ששימשו במקביל את הסאפיינס באפריקה.
כמה מומחים סבורים ש"מחברתם "של המכשירים שנמצאו בהודו טרם הוכחה במלואה ויכול להיות שהם נעשו, למשל, על ידי הניאנדרטלים. עם זאת, למסקנות לגבי הר הגעש, הדבר אינו כה חשוב: העיקר שהאוכלוסיות המקומיות שרדו וכנראה לא סבלו. "העובדה שהכלים האלה לא נעלמו לאחר התפרצות העל של טובא ואפילו לא השתנו אחריה, מעידה שאוכלוסיות בני אדם שרדו את האסון שנקרא והמשיכו לייצר כלי אבן לשינוי הטבע", אומר המדען.
יחד עם זאת, השאלה מה הסיבה להתבטאות אפקט "צוואר הבקבוק" לפני קצת יותר מ -70 אלף שנה נותרה ללא מענה. אולי בעצם זה לא היה קיים, והחריגות שנמצאות במגוון הגנטי של האנושות המודרנית עלולות להיגרם מתהליכים אחרים לגמרי. לא בכדי באותן שנים ספאנים, שעזבו את אפריקה, חקרו באופן פעיל את מרחבי אירואסיה - אולי הגנום שלהם שמר על השפעת "אפקט המייסד" הקשור במספר הקבוצות המצומצם של אבות האבות הראשונים.