זו המסקנה אליה הגיעו מדענים מנורווגיה, לאחר שבדקו את אובדן החום של פני כדור הארץ במהלך 400 מיליון השנים האחרונות.
העבודה פורסמה בכתב העת Geophysical Research Letters. מאזן החום של כוכב הלכת שלנו מושפע משינויים מרחביים וזמניים חזקים בזרימת החום על פני השטח, הנגרמים על ידי טקטוניקה של צלחות. מחקרים קודמים הראו שחום המגיע מבפנים של כדור הארץ מגיע אל פני השטח, שם הוא מתפוגג. המחקר של אובדן חום פני השטח נחקר עד כה רק במסגרת זמן - עד לפני 240 מיליון שנה.
באמצעות מודלים של תנועת יבשות וצלחות אוקיאניות, מדענים מאוניברסיטת אוסלו (נורבגיה) שחזרו את ההיסטוריה של אובדן החום על פני כדור הארץ במהלך 400 מיליון השנים האחרונות וגילו כי החום הפנימי של הפלנטה הולך לאיבוד בצורה לא אחידה. תקופה כה ארוכה בהיסטוריה של כדור הארץ מעניינת מכיוון שהיבשות עברו שינויים משמעותיים בתקופה זו, ולכן גם עוצמת אובדן החום השתנתה.
הודות להדמיות מחשב, מדענים הגיעו למסקנה כי אובדן החום בעבר היה גבוה ב -25 אחוזים בממוצע מכפי שהם כיום. זה נובע בחלקו ממיקומם של מסיבי היבשת (כולל יבשת העל המפורקת של פנג'ה בעבר), ששומרים על חום כדור הארץ. עומק האוקיינוס, להיפך, "עוזר" לו לצאת מהר יותר.
בעקבות זאת גילו כותבי העבודה כי כיום חלק כדור הארץ הממוקם בצד האוקיינוס השקט מאבד חום מהר יותר מההפך. למרות שבעבר, להיפך, הוא התקרר לאט יותר. זאת בשל העובדה שלפני כ -1.1 עד 0.7 מיליארד שנים חלק זה של כדור הארץ "כוסה" ביבשת העל רודיניה.